קיבוץ גלויות של העם כולו כפי שנחזה מאות שנים מראש
יחזקאל לז:טו ויהי דבר יהוה אלי ,
(טו) לאמור, ואתה, בן-אדם, קח לך עץ אחד וכתוב עליו, ליהודה,
ולבני ישראל חבריו. ולקח עץ אחד וכתוב עליו, ליוסף, עץ אפריים וכל בית-ישראל חברו.
(יד) וקרב אתם אחד אל-אחד לך, לעץ אחד.
והיו לאחדים בידך.
(יח) וכאשר יאמרו אליך בני עמך, לאמור, הלוא תגיד לנו מה-אלה
לך?
(יט) דבר אלהם, כה אמר אדני יהוה: הנה אני לוקח את-עץ יוסף,
אשר ביד אפרים, ושבטי ישראל חברו. ונתתי אותם עליו את-עץ יהודה, ועשיתם לעץ אחד, והיו
אחד, בידי.
(כ) והיו העצים אשר תכתב עליהם, בידך לעינהם.
(כא) ודבר אלהם, כה אמר אדני יהוה: הנה אני לקח את-בני ישראל,
מבין הגוים אשר הלכו-שם, וקבצתי אתם מסביב, והבאתי אתם אל אדמתם.
(כב) ועשיתי אתם לגוי אחד בארץ, בהרי ישראל, ומלך אחד יהי לכלם
למלך. ולא יהיו עוד לשני גוים. ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד.
(כג) ולא יטמאו עוד, בגלוליהם ובשקוציהם, ובכל פשעהם. והושעתי
אותם מכל מושבתיהם, אשר חטאו בהם, וטהרתי אותם. והיו לי לעם, ואני אהיה להם לאלוהים.
(כד) ועבדי דוד מלך עליהם ורועה אחד יהי לכלם. ובמשפטי ילכו,
וחקתי ישמרו, ועשו אותם.
(כה) וישבו על-הארץ, אשר נתתי לעבדי, ליעקב, אשר ישבו-בה אבותיכם.
וישבו עליה המה, ובניהם ובני-בניהם, עד-עולם. ודוד עבדי, נשיא להם לעולם.
(כו) וכרתי להם ברית שלום, ברית עולם יהיה אותם, ונתתי והרביתי
אותם, ונתתי את מקדשי בתוכם לעולם.
(כז) והיה משכני עליהם, והייתי להם לאלוהים, והמה יהיו-לי לעם.
(כח) וידעו הגויים, כי אני יהוה, מקדש את ישראל, בהיות מקדשי
בתוכם, לעולם.
 |
